מאחורי הקלעים של מיזוג "בזק" ו"yes": מה מנסה משרד התקשורת להסתיר מהציבור?

הודעה לתקשורת
21.6.18

מאחורי הקלעים של מיזוג "בזק" ו"yes": מה מנסה משרד התקשורת להסתיר מהציבור?

התנועה לאיכות השלטון עתרה לבית המשפט המחוזי בי-ם, בדרישה להורות למשרד התקשורת להעביר לידיה את המידע הנוגע להתנהלות סביב אישור מיזוג "בזק" ו"yes", מיזוג הנחקר בימים אלה במסגרת חקירת תיק 4000: "התעקשות משרד התקשורת שלא להעביר לידינו את המידע הרלוונטי מעלה חששות כבדים שמא לא מעוניין המשרד, מתוך שיקולים שאינם מן העניין, לחשוף את המידע לציבור"

ביוני 2017 פתחה הרשות לניירות ערך בחקירה גלויה בפרשת "בזק-אלוביץ'", המכונה "תיק 4000", במסגרתה נחקר בין היתר החשד להקלות רגולטוריות שניתנו לכאורה על ידי רה"מ ושר התקשורת דאז נתניהו ומנכ"ל המשרד לשעבר שלמה פילבר לחברת "בזק", בתמורה לסיקור אוהד של רה"מ באתר "וואלה". אך לצד חקירת ממדיה הפליליים של הפרשה, עולה גם שאלת ההשלכות הכלכליות של מיזוג "בזק" ו-"yes" – כמה בדיוק עלה לציבור הצעד עליו חתם רה"מ?

ע"פ הפרסומים, ביוני 2015 התקשר משרד התקשורת עם חברת הייעוץ "עדליא", בהליך מזורז וללא מכרז, לקבלת חוות דעת על מיזוג פיננסי בין בזק ל- .yesמהפרסומים עלה כי ביום 18.6.15 בוצעה ההתקשרות עם "עדליא", וביום 23.6.15 אישרה מועצת הכבלים והלוויין את המיזוג. כלומר, המיזוג אושר 5 ימים בלבד לאחר ההתקשרות הראשונית עם חברת "עדליא". לאחר אישור המועצה, חתם על המיזוג עוד באותו היום גם רה"מ נתניהו.

ההחלטה עמדה בניגוד מוחלט להמלצות הדרג המקצועי במשרד התקשורת, כולל מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר, שפוטר בבהילות על ידי רה"מ מיד עם היבחרו במרץ 2015. בהמשך, בדצמבר 2016 הודיע פילבר, שמונה ע"י נתניהו, ל"בזק" על ביטול ההפרדה התאגידית בין בזק לyes-ביטול אליו התנגדו נחרצות גורמים במשרד התקשורת, במשרד האוצר וברשות ההגבלים העסקיים.

בנובמבר 2017 פנינו לראשונה אל משרד התקשורת, במסגרת חוק חופש המידע, בדרישה להעביר לידינו את המידע הנוגע לחוות הדעת הכלכלית המלאה של חברת "עדליא" על מיזוג החברות בזק ו-yes, פרוטוקול הישיבה במסגרתה נדונה חוות הדעת וההחלטה החתומה של רה"מ נתניהו לאשר את המיזוג. 7 חודשים חלפו ממועד הבקשה הראשונה – אך טרם קיבלנו את המידע הרלוונטי. לאחר שכל ניסיונותינו לקבל את המידע ממשרד התקשורת המחויב לכך על פי חוק הסתיימו ללא תוצאות, החלטנו לפנות לבית המשפט על מנת שיחייב את המשרד להעביר את המידע שברשותו.

 

מהתנהלותו של משרד התרבות עולה התעלמות מובהקת מהחוק. המשרד, בסירובו למסור את המידע המבוקש, פוגע בזכות הציבור לקבלת גישה אל המידע ומונע את זכותו לקיים ביקורת ציבורית אפקטיבית על נבחריו. התופעה לפיה רשות כמשרד התקשורת, מתעלמת מחובותיה המנהליות, מתעלמת מהוראות החוק, ומתעלמת מפניותינו החוזרות אינה ראויה, ומהווה פגיעה קשה בשלטון החוק, בכללי המנהל התקין ובאמון הציבור. משך הזמן הניכר שחלף מיום בקשת המידע לראשונה מעלה חששות כבדים שמא לא מעוניין המשרד, מתוך שיקולים שאינם מן העניין, להעביר את המידע המבוקש לידי הציבור.

English | תנאי שימוש באתר | מערכת האתר | הדפס | צור קשר | שאלות נפוצות | כתוב למערכת | | מפת האתר

התנועה למען איכות השלטון בישראל

רח' יפו  208 ת.ד. 4207, ירושלים 91043. טל': 02-5000073, 02-6633400 פקס:  02-5000076

E-mail: mqg@mqg.org.il